הסכם בין ידועים בציבור: למה בית המשפט סירב לאשר אותו

הסכם בין ידועים בציבור: למה בית המשפט סירב לאשר אותו

תמונה: Maximilianovich

מה קרה

זוג בגיל השלישי ביקש לעגן בהסכם כתוב את היחסים הרכושיים ביניו, כדי למנוע סכסוך עתידי בין בני הזוג לבין יורשיהם. ההסכם נוסח בפירוט רב. הוא קובע שהלינה המשותפת אינה מקנה לאיש מהם זכות להמשיך להחזיק בדירת השני לאחר פרידה או מוות, וכולל הוראות נוספות להסדרת היחסים במקרה כזה.

לפי הפרסום בגלובס, בית המשפט לענייני משפחה סירב לתת להסכם תוקף של פסק דין. השופט קבע כי משהצהירו בני הזוג בהסכם שאינם רואים עצמם ידועים בציבור, אין לבית המשפט סמכות לדון בעניינם. הכותבת היא עורכת דין מתחום דיני המשפחה, והיא מציגה את המקרה כדוגמה לבעיה רחבה יותר בתביעות בין ידועים בציבור.

מי נחשב ידוע בציבור

ידועים בציבור הם בני זוג שאינם נשואים זה לזה, אך מנהלים חיי זוגיות שבנסיבות מסוימות מקבלים הכרה משפטית. בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בסכסוכים ביניהם, בדומה לזוגות נשואים. ההבדל המרכזי הוא שלזוגות נשואים יש רישום במרשם האוכלוסין, ואילו לידועים בציבור אין מרשם ממשלתי מוכר. לכן על בית המשפט לברר בכל מקרה לגופו אם הצדדים נחשבים כאלה.

לפי הכותבת, הקריטריונים להכרה בידועים בציבור התרככו עם השנים, אבל במקביל הפכו למורכבים ועמומים יותר. הדרישה המקורית למגורים תחת קורת גג אחת כבר אינה מחייבת בכל מקרה. כיום, בנסיבות מסוימות, בית המשפט מוכן להכיר בבני זוג כידועים בציבור גם כששניהם ממשיכים להחזיק בדירות נפרדות ולנים זה אצל זה. הדבר נכון במיוחד כשמדובר בבני זוג בגיל השלישי, שבו לעיתים קרובות יש לכל אחד ילדים ורכוש שנצבר לפני הקשר.

המשמעות היא שהשאלה אם שני אנשים נחשבים ידועים בציבור אינה תמיד ברורה מראש. מי שמתכנן את עתידו הרכושי בתוך מערכת יחסים כזו נדרש לחשוב על כך מוקדם, כי הסיווג המשפטי של הקשר יכול להשפיע על זכויות ברכוש ועל מי יורש מה.

למה ההליכים נמשכים שנים

בירור תביעות לשיתוף רכושי בין ידועים בציבור נוטה להימשך שנים רבות. שיתוף רכושי פירושו שכל אחד מבני הזוג עשוי להיות זכאי לחלק מהרכוש שנצבר במהלך הקשר, גם אם הרכוש רשום על שם השני. לפי הכותבת, בתי המשפט אינם נוהגים לנהל את התביעה בשלבים. בדרך כלל נידונות יחד שתי שאלות: האם בני הזוג נחשבים בכלל לידועים בציבור, ומה היקף הרכוש וכוונת השיתוף בו.

התוצאה לעיתים אבסורדית. שנים ארוכות מוקדשות למאבק, עם הוצאות גבוהות על מינוי מומחים ועל איסוף מסמכים חשבונאיים. בסופו של דבר עשוי להתברר שהצדדים לא היו ידועים בציבור כלל, וניתן היה לדחות את התביעה עוד לפני שנדונה הסוגיה הרכושית. במקרים כאלה הנזק כפול: הזמן השיפוטי נבזבז, והצדדים נשאים בעלויות שלא היו נחוצות.

הבעיה מסתבכת משום שלא רק בני הזוג רשאים לתבוע זה את זה. גם צאצאיהם יכולים להגיש תביעה לאחר המוות. הכותבת מתארת מקרה משנת 2015 שבו ייצגה את יורשיה של אלמנה. האלמנה פגשה אלמן בן גילה בעשור השישי לחייה, ובני הזוג חיו יחד עד מותם. לאחר מות האישה הגישו יורשי האיש תביעה נגד יורשיה, בטענה שעיזבונו זכאי לזכויות מכוח היותם ידועים בציבור. התביעה נדחתה בסופו של דבר, אך ההליך נמשך חמש שנים, גרם לנתבעים עוגמת נפש מתמשכת ויצר קרע במשפחה המורחבת.

מדוע בית המשפט לא אישר את ההסכם

בני הזוג מירושלים, שמתוארים בכתבה כזוג בגיל השלישי עם ילדים ורכוש נפרד מקודם, רצו למנוע מצב שבו מי מהם או יורשיו ייגררו לסכסוך בנוגע לכוונותיהם הרכושיות. לכן ניסחו הסכם מפורט וביקשו לאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה ולתת לו תוקף של פסק דין. פסק דין הוא החלטה רשמית של בית המשפט, שניתן לאכוף בדרכים שאינן זמינות להסכם רגיל. הבקשה נדחתה, כאמור, בשל ההצהרה שהצדדים אינם רואים עצמם ידועים בציבור.

הכותבת מציינת כי בית המשפט לא קיבל גם את נימוקו ההגיוני של בא כוחם. לטענתה, אילו אחד מבני הזוג היה מגיש תביעה להכרה בו כידוע בציבור, וכעבור מספר שבועות היו הצדדים מודיעים שהגיעו להסכם ומגישים אותו לאישור, היה בית המשפט נותן לו תוקף של פסק דין ברצון. לכן היא שואלת מדוע לא לחסוך את המאבק המשפטי מראש.

השאלה הזו מדגישה את הפער בין הצורה לתוכן. מבחינה מעשית, שני המסלולים מובילים לאותה תוצאה כשההסכם מוסכם על הצדדים, אך המסלול הראשון כרוך בהליך להכרה במעמד הזוגי, והשני נדחה בשל הצהרה מפורשת על המעמד. זוהי הבעיה המרכזית שהכתבה מצביעה עליה.

מה המשמעות לזוגות ומה הלאה

חשוב להבין שההסכם אינו חסר תוקף. לפי הכתבה, להסכם בין בני הזוג יש תוקף חוזי מחייב ככל חוזה רגיל, גם ללא הפיכתו לפסק דין. ההבדל הוא בדרך האכיפה. בלי אישור של בית המשפט ההסכם פועל כחוזה רגיל בין הצדדים, ואילו עם אישור הוא מקבל תוקף של פסק דין.

לפי הכתבה, בית המשפט היה מוכן לאשר את ההסכם רק אם בני הזוג ינהלו קודם הליך להכרה בהם כידועים בציבור. המשמעות לזוגות בגיל השלישי היא שכדאי לבדוק את המסלול מראש, לפני חתימה על הסכם. ההחלטה על הדרך המתאימה תלויה בנסיבות הקשר, בהיקף הרכוש ובשאלה אם הצדדים מוכנים לנהל הליך משפטי מסוים.

המידע בכתבה כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ותוצאת הליך משפטי אינה מובטחת מראש. מי שנמצא במצב דומה יכול לפנות לעורך דין מתחום דיני המשפחה לקבלת הערכה אישית.

שאלות ותשובות

האם הסכם בין ידועים בציבור תקף גם בלי אישור בית המשפט?

כן. לפי הכתבה, להסכם בין בני הזוג יש תוקף חוזי מחייב ככל חוזה רגיל, גם ללא הפיכתו לפסק דין.

מה צריך לקרות כדי שבית המשפט יאשר הסכם כזה?

לפי הכתבה, בית המשפט סירב לאשר את ההסכם אלא אם השניים ינהלו קודם הליך להכרה בהם כידועים בציבור.

שורה תחתונה

הסכם בין ידועים בציבור מחייב כחוזה, אך אישורו כפסק דין עשוי לדרוש קודם הליך להכרה במעמד הזוגי. מי שמתכנן הסדר רכושי כזה כדאי שיבדוק את המסלול עם עורך דין לפני החתימה.

· מקור: globes.co.il

כל הכתבות במדור דיני משפחהשאלות בפורום בנושא דיני משפחהמדריך עורכי דין ונוטריונים

תגובות

עדיין אין תגובות

עוד במדור דיני משפחה