תביעה ייצוגית נגד עיריית ירושלים על אפליה עדתית בסמינרים חרדיים

תביעה ייצוגית נגד עיריית ירושלים על אפליה עדתית בסמינרים חרדיים

תמונה: kan.org.il

מה נטען בתביעה

תביעה ייצוגית היא הליך שבו תובע אחד מגיש תביעה בשם קבוצה רחבה של אנשים שנפגעו באותו אופן. בתביעה שהוגשה לאחרונה נגד עיריית ירושלים ומוסדות חרדיים מובילים בעיר נטען כי נערות ספרדיות נדחות בתהליך הקבלה לסמינרים החרדיים, בשל מוצאן העדתי. את התביעה מייצג עורך הדין יעקב ביטון, בשם עמותת ״נוער כהלכה״ הפועלת נגד אפליה במוסדות החרדיים.

הדברים פורסמו בתוכנית ״קלמן-ליברמן״ בכאן רשת ב׳, שבה התראיין ביטון. לדבריו, על כל נערה שלא התקבלה לסמינר רושמת העירייה אם היא אשכנזייה או ספרדייה. מדובר בטענות של צד להליך, ועד למועד הפרסום לא נקבע בבית המשפט כי הן נכונות. עם זאת, לדבריו הטענות מבוססות על מסמך אקסל שנחשף בתקשורת ועל התכתובות בין העירייה למוסדות.

הנושא רגיש במיוחד, כי הוא נוגע לא רק להחלטה על קבלה למוסד לימודים, אלא גם לזהות העדתית של נערות צעירות ולתיוג שמלווה אותן. לטענת ביטון, התופעה מוכרת מזה זמן, וההבדל בתביעה הנוכחית הוא שבידי התובעים מסמך כתוב שמתאר את השיטה.

20%מהתלמידות בסמינרים הן ספרדיות
מעל מחציתמהאוכלוסייה הכללית, לפי הטענה
שנות ה-80 וה-90הקמת הסמינרים הספרדיים הראשונים

איך נראית השיטה לפי הטענות

לפי ביטון, המוסדות מדורגים לפי ״ליגות״ על פי איכותם, והעירייה עוקבת אחרי שיעור הספרדיות בליגה א׳ וב׳. במסמך שנחשף, לצד כל נערה שלא התקבלה, מופיעות הערות שונות שנכתבו בחלקן על ידי העירייה ובחלקן על ידי המוסדות. חלק מההערות מתייחסות למראה החיצוני של הנערות ולרקע המשפחתי, ולדבריו יש בהן גם ניסוחים משפילים במיוחד.

ביטון טען כי ההערות מתארות את הנערות לפי מוצאן, ומעבירות מסר שהתאמה למוסד תלויה בעדה. לדבריו, אחת ההערות מסבירה כי לנערה יש ״מנטליות אשכנזית״ ולכן עליה להיות בסמינר אשכנזי. לפי הטענה, אלה אינם נתונים אובייקטיביים על יכולת לימודית, אלא תיוג על בסיס עדתי.

ביטון הוסיף כי ההשלכות רחבות יותר. בתקופה שבה הוקמו הסמינרים הספרדיים הראשונים, בשנות ה-80 וה-90, הסמינרים האשכנזיים כבר נחשבו ״מותגים״ והצליחו לקבל את התלמידות המצטיינות. לטענתו, מכאן נובעת נחיתות מצטברת של הסמינרים הספרדיים, וכיום הסמינר האשכנזי נחשב בפועל לאיכותי יותר.

מה התפקיד של עיריית ירושלים

בציבור החרדי הסמינרים מתנהלים כעמותות פרטיות שמקבלות תקצוב ממשרד החינוך. לפי ביטון, העירייה אחראית על הרישום ועל השיבוץ של כל התלמידות, ולכן יכולה לשבץ נערה לסמינר בניגוד לדעת המוסד. זו הסיבה שבשלה נכללה העירייה בתביעה, ולא רק המוסדות עצמם.

לטענת ביטון, העירייה מאפשרת את השיטה בכך שאינה משבצת תלמידה למוסד שדחה אותה בשל היותה ספרדייה. הוא מסר דוגמה לפיה סמינר התנה קבלה של נערה ספרדייה, שלדבריו מתאימה, בתנאי שתביא איתה בנות אשכנזיות נוספות. אם הדוגמה הזו תוכח, היא מעלה שאלה משפטית נוספת: האם מוסד חינוכי יכול להתנות קבלה בהבאת תלמידות אחרות לפי מוצאן.

הדיון הזה מראה שהאחריות לתהליך מתחלקת בין כמה גורמים. מוסדות הלימוד קובעים את תנאי הקבלה, ואילו הרשות המקומית שולטת בשיבוץ ובתהליך הרישום. לכן התביעה מכוונת לשני הצדדים, ושאלת האחריות של כל אחד מהם תהיה חלק מהבירור המשפטי.

רקע: למה זו לא הפעם הראשונה

לפי ביטון, הסוגיה אינה חדשה. כבר הוגשו עתירות לבג״ץ נגד הסמינרים, כלומר לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, שבוחן את פעולותיהן של רשויות ציבוריות. לטענתו, הוכח בהליכים אלה כי 20% מהתלמידות בסמינרים הן ספרדיות, בעוד שיותר ממחצית האוכלוסייה הכללית היא ספרדית. הפער הזה, לדבריו, מעיד על בעיה מבנית ולא על מקרים בודדים.

ההבדל בתביעה הנוכחית, לפי ביטון, הוא שבידי התובעים יש מסמך מפורט שמתאר את השיטה. המסמך מוצג כבסיס לטענה שהאפליה אינה נובעת רק מהחלטות של מוסדות בודדים, אלא ממנגנון מסודר של דירוג, מעקב והערות. מבחינה משפטית, זו נקודה מרכזית, כי היא מעבירה את הדיון מהתרשמות כללית לראיות ספציפיות.

תביעה ייצוגית מאפשרת לקבוצה רחבה להתנהל במסגרת הליך אחד, במקום שכל אדם יגיש תביעה נפרדת. במקרה הזה, הקבוצה המיוצגת כוללת את הנערות שנפגעו מהשיטה לפי הטענה, ולכן ההכרעה עשויה להשפיע על מספר רב של משפחות.

מה המשמעות המעשית לאדם הפרטי

עבור משפחה שבתה נדחתה מסמינר, הדיון מחדד שאלה מעשית: מי אחראי על השיבוץ, ומה ניתן לעשות כשההחלטה נראית מבוססת על מוצא. לפי הדיווח, עמותת ״נוער כהלכה״ נועדה בדיוק לסייע למשפחות שבקשתן להתקבל למוסדות לימוד נדחתה על רקע עדתי.

חשוב להבחין בין טענה לבין קביעה. כל הטענות שהוצגו עד כה הן של התובעים, ועדיין לא הוכרעו בבית המשפט. מי שנתקל בתופעה דומה יכול לפנות לגורם מקצועי ולבחון את המצב מול עורך דין, כי הצעד המתאים תלוי בנסיבות הפרטניות של כל מקרה.

המשמעות הרחבה יותר היא שהשאלה מי מחליט על שיבוץ תלמידות אינה רק טכנית. לפי הטענות, העירייה אחראית על הרישום ועל השיבוץ, ולכן גם היא נדרשת להסביר כיצד נעשית ההחלטה ואילו שיקולים מובאים בחשבון. זו שאלה שחורגת מהמקרה הפרטי ונוגעת לאופן שבו רשות ציבורית מפעילה את סמכויותיה.

מה הלאה

הדיון בתביעה צפוי להתנהל בבית המשפט, והמקור אינו מציין מועדים או הכרעות צפויות. ביטון טען שהשאלה אינה חדשה, אך התביעה הייצוגית מעבירה אותה למסגרת משפטית רחבה יותר, שבה נדרשות ראיות והכרעה של בית המשפט.

בשלב זה התמונה היא של טענות מפורטות נגד עיריית ירושלים ומוסדות חרדיים, שטרם נבחנו לעומק. ההתפתחויות הבאות ייקבעו לפי ההליכים המשפטיים עצמם, ולכן כדאי לעקוב אחר החלטות בית המשפט ולא רק אחר הדיווחים הראשוניים.

שאלות ותשובות

למי מיועדת עמותת נוער כהלכה?

מטרתה לסייע למשפחות שבקשתן להתקבל למוסדות לימוד נדחתה על רקע עדתי, והיא פועלת נגד אפליה במוסדות החרדיים.

האם התביעה כבר הוכרעה?

לפי המקור, התביעה הוגשה והטענות בה עדיין לא נבחנו בבית המשפט, ולא נמסר על פסק דין בנושא.

שורה תחתונה

תביעה ייצוגית שהוגשה נגד עיריית ירושלים טוענת לאפליה עדתית בקבלת נערות לסמינרים. הטענות עדיין לא נבחנו בבית המשפט, ולכן יש להבחין בין מה שנטען לבין מה שנקבע.

· מקור: kan.org.il

כל הכתבות במדור זכויות ורווחהשאלות בפורום בנושא זכויות ורווחהמדריך עורכי דין ונוטריונים

תגובות

עדיין אין תגובות